התעוררתי ועיני היו קשורות לחוט זהב. השלווה הייתה רכה כמו תכולת בלון לבן. "הוא היה כאן", את אמרת. "מתפתל בחושך חם". "הוא היה כאן", את אמרת. "אני שומעת אותו שר". "הוא היה כאן", את אמרת. "אני שומעת אותו שר". "הוא יפתור לך חלומות ויעביר לך את הזמן, הוא יורד משמיים עם כנפיים של מלאך, הוא ייקח אותך לראות את האור המשובח". "הוא היה כאן", את אמרת. "הוא בא מאור לבן וקר". "אילו באתי, נשארת עם כלום ובלי מידה, הוא ילך ויישאר ויעזוב אותי לבד". ואני תועה, עיוורת, בתכולת בלון לבן.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©