בתוך הזמן האינסופי
היגון בי מחלחל
עול כבד שוב על כתפי
ואתה אי-שם צולל.
כל מה שהיה מתוק
בלעדיך אפלולי
רק צילך הולך רחוק
שם באופק למולי. הייה לי אור באפילה
כשהשמש לי שוקעת
הייה לי עוגן הצלה
כשהנפש בי טובעת. כוכב הלילה כבר נרדם
והשחר אור לבש
בלעדיך לא אדע
מה יחשוף לי יום חדש.
לבדי שוב מתכסה
בעולם קר וצורב
בדרכי אל המסע
לתקווה שעוד בלב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©