כולנו קצת קין, כולנו קצת הבל, כולנו קצת סבבה, כולנו קצת זבל, כולנו תקועים באותה הביצה ומספרים שיצאנו מאותה ביצה.
חולקים את אותה המיטה ביחד,
ישנים באותה התנוחה ביחד,
מתחילים מאותה נקודת פתיחה
וגם נגמור באותה הצורה – מתחת.
שמאל-ימין–שמאל, משחק הפרד ומשול,
אח נשלח מול אח, דם בחול נשפך. זה מחול החרבות בתוך הלהבות,
על עיי החורבות יורד המסך.
אנחנו אותו דם, כולנו אותו עם, צורכים את אותו סם - אותה שנאת חינם. בגיהנום, שם לכולם חם, קלוט אותם,
וגם אנחנו אוטוטו שם. אנחנו אוטוטו שם
ואין מה לדאוג –
אנחנו תכף נגיע. שטיק אחרי שטיק, טריק אחרי טריק,
ספין אחרי ספין, טוויט אחרי טוויט - לא לוקחים שבויים, לא מקיימים חוזים,
מה שווה מילה? רק כוסית של תרעלה.
דור ועוד דור, בור ועוד בור, אי אפשר כבר לספור, אי אפשר לעצור.
נופלים סחור סחור
אל האל-חזור
במהירות האור. אנחנו אוטוטו שם,
ואין מה לדאוג –
אנחנו תכף נגיע. שבעה מליארד אחים את אותו חלל חולקים,
על אותו כדור בוץ את השמש מקיפים,
זה מזה מרוחקים שש דרגות של הפרדה,
אם אתה שונא אותי - אתה שונא את עצמך.
צימצום עלויות פינת קיבוץ גלויות,
שבת אחים יחד באותו בית קברות. תמיד מלחמה, תמיד אותן כותרות,
שמישהו כבר יבוא את הבור לכסות.
קחו פסק זמן, החזירו חרב לנדן,
החיים יפים! צריכים להיות כמו חגיגה!
כי אנחנו רק בני אדם, רק בנות חווה - צמאים לאהבה. אנחנו אוטוטו שם,
ואין מה לדאוג –
אנחנו תכף נגיע.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©