אֶהיֶה כָאִישׁ שֶׁנָּח בְּצֵל אִילָן, שְׂבַע מִשׂחַק הַקֶּלַע וְהַקֶּשֶׁת; קַן-תְּאֵנִים, צַמֶּרֶת-חֵן לוֹחֶשֶׁת סוֹד עַל אָזנוֹ, וְהוּא תַחתֶּיהָ לָן. לֹא יְנָעֵר עָנָף לְהַפִּילָן, לֹא יְכוֹנֵן לַצַּיִד פַּח וָרֶשֶׁת: רַק תְּאֵנָה בוֹגֶרֶת, הַפּוֹרֶשֶׁת מִיִּחוּרָה, יִלְקֹט בְּיַד עַצלָן. יִטעַם מִזֹּה – אִם דַּי לָהּ הֶאֱדִימָה; אַך לֹא יִשֹּׁך עָמֹק, לִמצוֹא פְּנִימָה עָסִיס טָמוּן, כִּי יִתיָרֵא מִמָּר. יָרִיחַ – וְיִינַק מֵאֵד הַלֵּחַ, בְּנַחַת, לֹא עָצוּב וְלֹא שָׂמֵחַ. שִׁירוֹ הָיָה קָצָר – שִׁירוֹ נִגמָר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©