היא הייתה לי שמש,
והייתה אור ירח,
אפלה שנפלה על גופי, שינתה את חיי.
כמו עיוור לא ראיתי,
לא אמרה אם טעיתי, ומה קרה פתאום? החליטה, והלכה לה. הכחול של המים, מזכיר לי עייניים, וגל כמו טלטל שנופל בידי, ידי הפתוחה.
היא לקחה את חיכייה, ויופייה המשגע,
נשארתי לבד בלי סיבה להמשיך, איבדתי אותה. איפה את? איפה את? אהבתי האחרונה, זו שהייתה כל כך שונה, איפה אמצא כמוה?
כבר היתייבשו לי הדמעות, ומסביבי אלפי שמועות, איך עוד אוכל לשמוע?
אהבתי האחרונה, זו שהייתה כל כך שונה, איפה אמצא כמוה?
ואם אלך לאן אבוא?
איפה ישנן עוד אהבות?
איפה ישנן כמוה? מה קרה איך אדע?
היא ארזה מזוודה,
ונסעה השמועה מספרת שהיא,
היא אינה לבדה.
נשמתי שבוכה לה,
מסתכלת למעלה,
אולי היא תבוא עד אלי?
והיא, תושיט את ידה.
ונהיה כמו שהיינו,
ונאהב כמו שאהבנו,
פתוחה לה פתוחה לה דלתי שהיא, תשוב חזרה.
איך אני מתגעגע?
עוד מעט אשתגע.
נשארתי לבד בלי סיבה להמשיך,
איבדתי אותה.
איפה את? איפה את? אהבתי האחרונה זו שהייתה כל כך שונה איפה אמצא כמוה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©