אני נושא את עיני מול שמיים גנובים
רואה כוכבים, רואה אנשים
עייפים עייפים
בתוך חלום פרוע. ילדינו חיים בעולם מטורף
בני אדם שרצים מקרבים את מותם
עייפים עייפים
הם כמו אבק ברוח. וכשהשמש תעלה
כשהשמש תאיר
מתוך מסך קרוע
אנחנו עפים. אבק ברוח, אבק ברוח
מול הים הפתוח
אנחנו עפים ועפים. אנשים לוחמים, אנשים פוחדים
בזיעה ובדם אוספים את השברים
עייפים עייפים
בתוך חלום פרוע בעולם מנוכר הם קמים ונופלים
מלטפים אותי, הם מכים אותי
בונים והורסים,
עייפים עייפים
הם כמו אבק ברוח וכשהשמש תעלה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©