תמונה מטושטשת אני לא זוכרת
בת כמה הייתי
מיטת קומותיים קומה עליונה
פנים אל הכר ובכיתי
הלואי שהיו כאן סודות לפעמים
ואולי לא הייתי שומעת
ואחר כך גדלתי כדי להבין
את מה שהיום כבר יודעתתמונה מתחלפת אני תלמידה
חורטת בעפרון חד
ירוק מתחלף אל העץ שמתחת
חושפת לאט שם אחד
שם אחד או אחר ואינני זוכרת
מכל השמות שהרי
כבר היו לפניו שרבוטים במחברת
ויבואו שמות אחרי
קח את הכאב הזה
ותן לי הקלה
לשכב לבד עכשיו
בעייפות גדולה
על המיטה הרחבה
ולא לכתוב יותר שירים על אהבהזה סוף הצבא, ואני משקרת כדי שייתנו לי לצאת
בשלושה אוטובוסים ואז לגלות שהוא לא מחכה באמת
ואחרי שעברו עוד כמה חודשים, פתאום לקבל מתנה
הנה אני שנשארתי וזה שהלך, על החוף צוחקים בתמונהפזמוןתמונה אחרונה כשאני מתעוררת, מעוד לילה בלי מנוחה
אני לא מסתכלת לך בעיניים, מתלבשת מהר נבוכה
אל תביט אלי ככה לא אל תחבק, ואולי כבר עדיף לותר
כי כל לילה אני ישנה לידך, וחולמת על מישהו אחר
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©