מעשן התותחים
הוא שב אלי, נישא קדימה
מחכה עם זר פרחים
לקשט גיבור של אמא
קר לך, היום חמים
האבל נח בנמל הבית
ארבעה לובשי מדים
נושאים אותך, עלה של זית.
מי שהיה לא יהיה כוכב רוק,
עדיין לא למד לפרוט על הגיטרה.
מי שהיה לא יגיע רחוק,
ילד שאתמול נפרד מבית הספר.
מי שהיה לא ירגיע תינוק,
כי עשרים שנה עדיין לא מלאו לו.
ועכשיו הוא
שם באבן
ועכשיו הוא שם באבן
שם באבן
שם באבן
קול דמעה על הארון
הוא לא יכול היה לדעת
את קולות הנצחון
האדמה תמיד בולעת
תנו לילד כאן לבחור
אותות גבורה, עיטור של ערך
שם באפילת הבור
איפה היא צידקת הדרך?!
פזמון
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©