כשהלילה מתכנס והלבנה זוהרת
ושעון הכוכבים מורה על השעה
היא קמה משנתה ועל סוסה דוהרת
אל המקום המיועד אליו היא נקראה
היא קמה משנתה ועל סוסה דוהרת
אל המקום המיועד אליו היא נקראה
עטופה גלימה של אור כמו שטה ברוח
והגלים שבלבה גואים בלחישה
וריח האויר כריח ים מלוח
ועננים שמעליה כתר לראשה
ובשעה היעודה אז יפתח השער
והסודות העתיקים יקומו לתחיה
היא לא תדע מי שם קורא לה
ולא תדע מדוע
היא רק יודעת שהגיעה, הגיעה השעה
והיא נושאת את מבטה אוחזת את הרגע
כמו כדור של אור שמתוכו עולה השיר
וכשהשמש תעלה תשוב על עקבותיה
עד ששעון הכוכבים שנית אותה יעיר
הן במדבר ובהרים ובחופי התכלת
ובערי בטון גדולות גם שם קולן נשמע
והן שרות מדם לבן כל הנשים האלה
שירת היפי והעצב, שירת האדמה
והן שרות מדם לבן כל הנשים האלה
שירת היפי והעצב, שירת האדמה
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©