מעלה, מעלה במעלה העקרבים
עקוץ, שבור, מדם עצמי ומדם הנדודים
ואיך זה שבאתי אלייך ועדיין אני לא איתך
וכל חלומי אודותייך, כשהגעתי פתאום כה דעך
הגעתי עד שפת חומותייך, ולא גאלתי את ליבך
האם את עוד מאמינה לי שאני שר לך שלא אשכחך
ציון ציון ציון
מה אוכל לעשות בשבילך
שתפתחי בפניי שערייך
שאוכל לרקד על גופך, לצלילי הלויים בכלייך
מה אוכל לעשות בשבילך
שתחזירי לי את אמונך
שיכירויידעו כל העולם
את האור המופלא שלך
שנעלם
מעלה, מעלה בקידוש שברי פרטים
בניתי בית וארגון למלא בקיר חורים
וכמה שדיברתי עלייך, מגמה לא הייתה לי בך
זיכרון מימי כלולותיך, מסדר יומי כבר נשכח
ואת מול עיני מחוללת. החרשתי את זעקתך
נשאבתי לגישה מפותלת
שהאפילה מעיניי את דמותך
ציון
מה אוכל לעשות בשבילך
התרגלתי לבכות
התרגלתי לחכות
התרגלתי לעשות – עד החומות
ההיגיון הפך לשיגעון
והעון הפך לחזון
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©