זה עוד לילה
שהייתי בין שחור ללבן
ואיתך תמיד קשה לי
רק למצוא את הגון
של השקיעה שעברה פה
השקיעה שעברה פה
בחדר הקטן שניצחנו הכל
הולך על קצות האצבעות
רק לא ליפול
אולי את זוכרת
איך לחשת לי בשקט
איתך ארוץ לתוך האש
כי לא נשאר מה לבקש
תגיד אתה טיפש
נמאס לי כבר להתרגש
לא רוצה עוד פזמונים שקטים
כי הם עלייך
איפה את עכשיו
למה את כבר לא אצלי בחדר
אני כותב שורות שחורות
את יודעת זה כבר לא אותו דצמבר
שהיינו ילדים
אני זוכר איך נשברו לי המילים
שצעקתי לך עוד תראי הכל יהיה בסדר
זה עוד אקורדים כואבים
פסנתר שבוי בפחדים
במקום שבו הצלחנו לגרש את השדים
ניגנתי בית שרוף בי
העשן שנשמתי
אמרת איתך ארוץ לתוך האש
כי לא נשאר מה לבקש
תגיד אתה טיפש
נמאס לי כבר להתרגש
לא רוצה עוד פזמונים שקטים
כי הם עלייך
איפה את עכשיו
למה את כבר לא אצלי בחדר
אני כותב שורות שחורות
את יודעת זה כבר לא אותו דצמבר
שהיינו ילדים
אני זוכר איך נשברו לי המילים
שצעקתי לך עוד תראי הכל יהיה בסדר
ואיפה את היום
אני מרגיש כמו רוח שנשרפת
אני כותב שורות בחול
את יודעת זה כבר לא אותו דצמבר
שהיינו ילדים
אני זוכר איך נשברו לי המילים
שצעקתי לך עוד תראי
אני מלא סדקים
עומד לבד מול קיר מלא פתקים
ומבקש עוד פזמון
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©