בדיוק כשאני מאבד עניין
נזכרתי איך אמרת בוא ניסע והשארנו בלגן
אני מאחורה עם כובע מצחייה
ואתה מתופף על ההגה תוך כדי הנסיעה
הזמן עצר מאז לשבע - עשרה שנים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני יורד מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם הים באויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב עכשיו טוב
בדיוק כשאני מאבד תקוה
נזכרתי איך הגעת וידעת להוציא אותי בזמן
חצר ביה"ס בהפסקה
אתה מחייך הגעת ישר מהצבא
כבר נהיה מאוחר אחרי שבע ושלושים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני עף מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©