במכונית החדשה על שביל שרצתי בו יחף
שומע שיר ישן ברדיו נוף ילדות שמתחלף
במדרכה ליד הבית אותם זקנים שותים קפה
מגלגלים להם סיגריה עכשיו אני חוזר
על הספסל עם הגיטרה בו ישבתי עם חבר
שירים כתבנו כל הלילה עדיף לשיר לא לדבר
רציתי לא לחזור הביתה ידעתי שהבית ריק
אפילו שהמשכתי הלאה עכשיו אני חוזר
זה אני אותו הילד היה לי טוב היה לי רע
על הפסים של הרכבת עם המבט מלא תקוה
ואמא לא חוזרת זה כואב וזה מוכר
כשהמתיקות חולפת נשאר טעם מר
הילדים בתחנה תופסים עוד טרמפ להתרחק
מהפשטות המביכה הם עוד חולמים להתנתק
אני פורס את הידיים עם העבר להתחבק
עוצם פוקח ת'עיניים עכשיו אני חוזר
זה אני אותו הילד היה לי טוב היה לי רע
על הפסים של הרכבת עם המבט מלא תקוה
ואמא לא חוזרת זה כואב וזה מוכר
כשהמתיקות חולפת נשאר טעם מר
זה אני אותו הילד היה לי טוב היה לי רע
על הפסים של הרכבת עם המבט מלא תקוה
ואמא לא חוזרת זה כואב וזה מוכר
כשהמתיקות חולפת נשאר טעם מר
טעם מר טעם מר
טעם מר
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©