את הגעת שלובה עם חורף עם חיוך בשתי עיניך
הסתכלת עלי וכבר הבנתי איך
איך שלכת אהבה נופלת על אדמת חיינו
מה עושים עכשיו שאל אותי ליבך
כוכבים מעלינו כמו יודעים על כל מה שמתרחש
לא עושים עניין לזמן לא אכפת לנו לאן
את היית באיזה חודש וחיכינו כבר לילד
כשנולד אני קראתי לו אביב
כי הוא סימל תקופת ביניים כשחיכיתי בינתיים
כבר לחופש ששום איש אינו משיב
את בכית כשעזבתי לטובת ערוגות בכפר
שם זרעתי התחלה שם קצרתי משפחה
והנה קיץ שכוב לו בגינה ליד הילד
שהביט בי ובשתי עיניו עצבות
תחזור לאימא הוא לחש לי ואני פתאום הרגשתי
איך החופש אט הופך לו לבדידות
בחלון משפחה מטיילת וילדי כבר נרדם על הספה
ופתאום את חסרה בליבי האור כבה
אז עם סתיו חזרתי ועל צוארך הנחתי
שרשרת הבטחות אמיתיות
יקירתי אנא סלחי לי אני יודע שטעיתי
אך כמו הטבע גם ללב ארבע עונות
יקירתי אנא סלחי לי אני יודע שטעיתי
אך כמו הטבע גם ללב ארבע עונות
.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©