אדם נסגר בעולמו למרות שכל הסימנים אומרים לו
בוא אל פתח דלת הנה מחר כבר פה
קום וצא אל אור השמש אל מרחבים פתוחים
ננעל במבטו למרות שהיא לוחשת באוזניו
מילים כשפים שהיא יודעת דברים שהוא כבר לא
הוא לא מרגיש איך הלבנה שוב מאירה בחלונו
אדם נזרק אל בדידותו
עד שנחבט בתוך תוכו
וכל חייו הולך בדרך מפותלת
מיום בואו עד יום לכתו
אדם צולל כך אל עומקו ואז חייו נעים בין קיר לדלת
אויר מחנק לרוח הנושבת ושירתו
היא להבת חייואש לבו
ננעל במבטו הו
קום וצא אל אור השמש אל מרחבים פתוחים
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©