יום אחד הוא התעורר,וראה שהוא מחזיק
את הפרח הכי יפה שהוא אי פעם ראה
הוא עצם את העיניים כי הוא לא האמין
הוא פקח אותן שוב והיא העדיין היתה
אז הוא קם לעשות קפה
ולשטוף את הפנים
ומול המראה הוא אמר אני מקוה שאני
מספיק חכם, בשביל לשמור
בשביל לקיים,לא לאבד
היא התעוררה ומולה ראתה בנאדם שרואה
את הפרח הכי יפה
היא עצמה את העיניים
היא פקחה אותן שוב
כמו ציפור מהססת על הסף של הכלוב
אז היא קמה לשים תקליט
והמים רתחו ובינה לבין עצמה
היא חשבה אני מקוה שהוא
מספיק חכם, בשביל לשמור
בשביל לקיים,לא לאבד
מספיק בן אדם לזכור
לקיים, לא לאבד
אותו מעבר
פזמון
יום אחד הוא התעורר,וראה שהוא מחזיק
את הפרח הכי יפה שהוא אי פעם ראה
הוא עצם את העיניים כי הוא לא האמין
הוא פקח אותן שוב והיא העדיין היתה
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©