מביתי הישן לא נותר עוד
אלא זכר כמיהה עמומה
משרתות מזמרות כגיטרות
יחפות עם שקיעת החמה
הן יושבות על שלבי הבית
ובטנא מזהיב הפרי
מדונות שמנות שוקים
מבית יראה כפרי
לקראתן, מרשרש בשלכת
מלוה קול נישור אגסיו
פוסע כשר ממלכת
האדון גבה קומה ושב
גחנה האחת על הטנא
להסתיר את הפרי הגנוב
מחלפות בהירות תצילנה
על המשך הניגון העצוב
אז יקרב ויאחז בנפעמת
וידו על צואר רענן
ופורץ הצחוק מן הזמר
כגשמי ברכה מענן
לקראתן, מרשרש בשלכת
מלוה קול נישור אגסיו
פוסע כשר ממלכת
האדון גבה קומה ושב
האדון גבה קומה ושב
לקראתן, מרשרש בשלכת
מלוה קול נישור אגסיו
פוסע כשר ממלכת
האדון גבה קומה ושב
האדון גבה קומה ושב
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©