שוב הגיע יום ראשון
עוד שבוע עייף שנגמר
חודשים מרגיש מנותק
משקיף על חיי מרחוק, מהר
הטעויות, צרובות על גופי
כוחות אחרונים בי חלפו
אזלו מילותיי
שתיקה מחניקה מבפנים
משהו בי מת, מקולקל ושבור
משהו ריק, חסר ביטחון
מנוכר, בפנים אני מרגיש כמו זר
טובע בים של חידות
איך לפעול, מה נכון
חי כמו בחדר סגור, בלי דלתות או חלון
רציתי לצעוק חזק, לנפץ את הכלים
ולרוץ מהר, בלי לחשוב, בלי להבין
כאן הדרך צרה, בהילוך המהיר
להמשיך או לקפוץ או ליפול
בין הנשימות, בין המגדלים
מותר לסבול
ערפל כבד עוטף, לא מצליח להביט לרחוק
עיניי מכוסות, משוטט
כל צעד קירב אותי היישר אל המצוק
מנסה להימלט, פחדי מקיפים מכל צד
מפחד לא ללכת בשביל ה"נכון״
בו כולם צועדים, רק לא ללכת לבד
משהו בי מת, מסוגר ועצור
משהו ריק, בלי תקוה או רצון
מנוכר, מכל כיון אני מכותר
עם ידיים כבולות
ורגליים שקועות בבטון
אזל לי כל האויר, לא יכול עוד לנשום
רציתי לצעוק חזק, לנפץ את הכלים
ולרוץ מהר, בלי לחשוב, בלי להבין
כאן הדרך צרה, בהילוך המהיר
להמשיך או לקפוץ או ליפול
בין הנשימות, בין המגדלים
מותר לסבול
ולצעוק חזק, לנפץ את הכלים
ולרוץ מהר, בלי לחשוב, בלי להבין
כאן הדרך צרה, בהילוך המהיר
להמשיך או לקפוץ או ליפול
בין הנשימות, בין המגדלים
מותר לסבול
כאן הדרך צרה, בהילוך המהיר
להמשיך או לקפוץ או ליפול
בין הנשימות, בין המגדלים
מותר לסבול
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©