אני קורא בספר מלכים
בפרק השבעה עשר
אני קורא על איש האלוהים
אשר אמר
כד הקמח לא תיכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
וכאשר יבשו הנחלים
והמטר בושש לבוא
האיש ההוא חצב את המילים
מלבבו
כד הקמח לא תיכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
אולי האיש ההוא ידע מחסור
אולי טעם משורש מר
אולי בהתעטף עליו נפשו
הוא שב ושר
כד הקמח לא תיכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
ובימים האלה הקשים
ימי אל טל ואל מטר
תמיד אני חוזר לאיש ההוא
ואז נזכר
כד הקמח לא תיכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©