מעיין ידעתי בין עשבי הבר
בתוך השקט הכחול
לו ידעתי ככה לחיות
לנבוע ולעד לא לחדול
חלקת אלוהים ופיסת שמיים
דבר לא אבקש רק אבן קטנה
ראשי להניח בצל הזית
ולשקוט ארבעים שנההימים שעוד נותרו לאהבה
חומקים מבין האצבעות
ואנחנו לא נבקש
לא אות ואף לא רמז לבאות
מי זה יקח אותי
אל אותה השלוה שידעתי
אל הדממה, אל חלקת הקמה
אל ערש ילדותי
מי זה יקח אותי
אל אותה השלוה שידעתי
אל הדממה, אל חלקת הקמה
אל ערש ילדותי
פינת ילדות נאמנה
בליבי רוגעת לעד
חלקת האלוהים הקטנטנה
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©