שלוש שלושים וארבע בקרון האחרון
דבר קטן וטוב של קארבר וקפה איום
ערים חולפות בחושך מה מנצנץ בחוץ
אולי זו פילדלפיה אולי זה הקיבוץ
בתחנה של ג'אז בלדה של קולטריין
שקשוק המסילה הולך ומתעמעם
אור של עיירה נמתח כמו מסטיק בחלון
עוד קופסת סיגריות נגיע לדרום
זה הכל או כלום זה הכל או כלום
בגלל זה ניפול בגלל זה נקום
זה הכל או כלום זה הכל או כלום
את יודעת מבפנים שזה הכל או כלום
כשהדלתות סגורות האורות כבים
עכשיו זה רק אתה באמצע החיים
אנשים עולים אנשים יורדים
עוד כמה תחנות נוגע בקמטים
עמוק בתוך הלילה מריח את הים
מריח את העיר את עורך החם
שני לילות מחיפה רץ בתוך חלום
רואה שם את פני בנוף של החלון
פזמון
e -
e - - - -
e - - -
e - -
e - - - - - - - - - - - - - -
e - - - - - - - -
אתה יכול ללכת אתה יכול לחזור
אתה יכול לשכוח אתה יכול לזכור
מולי אישה עם ילד מביט בי בעיני
חמש שלושים וארבע אני עדיין חי
פזמון
אתה יכול ללכת אתה יכול לחזור
אתה יכול לשכוח אתה יכול לזכור
עיני נעצמות האורות כבים
זה רק אתה עכשיו באמצע החיים
אנשים עולים אנשים יורדים
נוגע בכולם במתים ובחיים
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©