זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי
היה שלך היה שלי היה שלנו
עם שחר יגורו פה זרים
ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים
נלחמנו כל כך הרבה ששכחנו על מה
בשבילי זאת מלחמה בשבילם זאת פרנסה
בשבילי זה הבית
בשבילם זה סתם עוד קו על מפה
מזמן זה נהפך להיות הרבה יותר
מסתם התאמה
אולי אני לא מסכים אבל מבין בלי בעיה
הפרחנו ת'שממה
וזה מה שאתם נותנים בחזרה
הזיכרונות לא מתו הם עברו דירה
ימית קמה לתחייה
פליק בדמיון על זיכרון מהיום שבו כתבתי
תחרוז הראשון
רץ על סטופר מפריד בין חלום למציאות
באלבום התמונות שנים יפות
זיכרונות של ילדות
כלום לא יעצור את הזמן שעון דופק
מחוגים זזים קדימה ואני מתרחק
אין מקום כמו הבית
זה לא עוד משפט מצוץ
של הגיבורה בספר הקוסם מארץ עוץ
פזמון
זה היה ביתי
עכשיו הם שלכם
אנחנו לא ניצור פה זיכרונות יותר
אני זוכר לילה ראשון נשיקה ראשונה
פרידה שלא תשוב יותר שבה הזלתי דמעה
ממריבה לחזרה הכל קרה ביוקה
כשהרמתי ונשאתי אותך דרך המפתן
מתכופף אל הארץ לוקח חופן אדמה
כאן זה הבית שלי זאת הילדות הנשמה
בבוקר קמתי ונשמתי את האויר והאפר
בייננו עד היום לבית היה חלק בכשל
לא מאמין שזה ניגמר עכשיו הכל לקוח
יד ביד נהיה לעד ונעלם כמו הרוח
פזמון
שוב לא רואים ולא דולקים בחלונות
מאז עזבנו
שוב לא רואים ולא דולקים
בחלונות מאז עזבנו
כשאת הלכת הלכו איתך כל אותם הידידים
איתם תמיד צחקנו
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©