לפעמים שהולך לבדי שם
ברחוב הראשי של ליבך
משתדל לא ללחוץ לא לגעת
בקוים שיוצרים את דמותך
ולמרות שרציתי אחרת,
ולמרות שהגשם יורד
לפעמים את יודעת, כשהרוח נוסעת
הרקיע נראה כה אחר
כשהיד שוב נוגעת ועובר בי הרעד
אז הלב, לא מרשה לשחרר ולותר
לפעמים שיושב לעת ערב
ושומע רצון מתנגש
על שפתי מתנוססת אחרת
בעיני מתחדד הכאב
ולמרות שחשבתי אחרת
ולמרות שהרגש בודד
ענפי הרחוב כבו, הקוים הטשטשו
כשהיה לך הלבן שבי
כמעט דהה, כמעט דהה
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©