הפסיקו את המוזיקה איספו את הכלים
יבואו המנגנים גם הם בקהל המובטלים
כבו את האורות פרקו את הבמה
קפלו את כל התפאורות, בעצם בשביל מה?
הביתה שחקנים, התיאטרון סגור
המשחק הזה נגמר, מה פה לא ברור?
החשיכו את המסכים המצלמות כבויות
הסתירו את המסמכים הטילו חיסיון
לשקר מצח נחושה לשון זריזה לבדות
לא מתרשם יותר מדי מכובד העובדות
רק שם למעלה על הגג, נגן כינור עיור
עיניו בוכות ראשו סחרחר והכינור בוער
האש אוחזת בבגדיוהוא נופל כעץ כרות
ברוח שוב נישא השיר על מות וחירות
הפרד ומשול הטל אימה, שסה איש באחיו
המלך העירום רוכב על הנגיף
מה שוב כתבת שיר, שאיש כבר לא ישמע
בלילה מגפה קשה לבוקר מזימה
עוד צעד מתקרב עוד אזיק שמתהדק
שנן את התפקיד אולי מחר שוב תשחק
עוד מפעל קרס עוד עסק התמוטט
מי שנחשב עוד חי, מי שחשוב כמת
רק שם למעלה על הגג.
איפה היית בדיוק כשהעולם עצר?
כל כך הרבה קורה בזמן כל כך קצר
אז איפה זה תפס אותך ננעץ כמו סכין?
ספר לי על הרגע בו התחלת להבין
אני יודע שהיה קשה להאמין
אם לא תקום להיות אזרח
הם יעשו אותך נתין
רק שם למעלה על הגג.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©