היינו תכלים ושקופים ויפים(ללא גבול)
וזיונו פשט ונהר
לעירמנו
היה בהק מוזר
היום היה חסר
וצעק באורו:
לילה, לילה
הלילה היה חסר
והתגעגע
יום, יום
תכלים ושקופים היו הגופים
וזיונו פשט ונהר
העצים הבשילו פרות - קיץ
כבדים, לוהטים בצהב מנמר
היום היה חסר
וצעק: תעתוע
הלילה היה חסר
אבוד לגמרי בדרכי העולם
לא מוכר, לא ידוע
ואנחנו, אשתי
יפים היינו להפליא
וזיונו פשט ונהר לא דברנו
עירמים נחנו על יד הגופים
והמים פכו על ידנו בלחש
כאילו היינו שקופים
מפסגת ההרים הכחלים ראו אותנו
כמה צופי־אויר געגועיים
שהנה, אנחנו יפים
שעירמנו הולך וגובר
ואין איש זר אתנואין גם אחד חסר
ושהיום כבר נוגע בלילה
כשזיונו פושט ונוהר
.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©