היה הוא אפור ושותק ושותק
ואין לו דבר בעיניים
לבד מאותו המבט
המבט המובן רק לשניים
המבט המבט המבט המובן רק לשניים
ופעם יצא כחבלן כחבלן
בליל אפילה מאיימת
לפתע חזר בדממה
בדממה מוזרה ואילמת
בדממה בדממה בדממה מוזרה ואילמת
אז הוא לנו סיפר וקולו וקולו
חנוק מדמעות וקרוע
שמעתי תינוק מיילל
מיילל ובוכה עם הרוח
מיילל מיילל מיילל ובוכה עם הרוח
ופעם פרץ עם הקרב עם הקרב
חגור רימונים ואש זעם
נצמד אל הטנק ונדם
ונדם עם הטנק והרעם
ונדם ונדם ונדם עם הטנק והרעם
ואם יום עוד יבוא ונספר ונספר
אשר יעלה זיכרוננו
סיפור יסופר על אחד
על אחד שהיה ואיננו
על אחד על אחד על אחד שהיה ואיננו
על אחד על אחד על אחד שהיה ואיננו
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©