זאת היתה שנה שחונה
שתקו שמיים
החקלאים שרכו רגליהם בשדות
עמדו הנהרות ריקים בורות המים
והשמיים לא רוצים לבכות
לכולנו לא היתה שנה מזהרת
לעבדים היינו לשפחות
עת בפנינו האמת סוטרת
עוקרת מקרבנו אנחות
אבל אנחנו הוספנוהכבדנו את ליבנו
עורפנו הפלאנו להקשות
אטמנו אוזנינו משמוע
עצמנו עינינו מראות
והשמיים , לא רוצים לבכות
האדמה נתכערו פניה
שמש דם בה עשתה שמות
נסדק עורה, נבקעו שפתיה
והשמיים , לא רוצים לבכות
תנים מזי רעב פשטו על אסמינו
בקול עגום געו הבהמות
נגסנו איש בבשר רעהו
הבערנו אש, ליבינו מחלוקות
אבל אנחנו הוספנוהכבדנו את ליבנו
עורפנו הפלאנו להקשות
אטמנו אוזנינו משמוע
עצמנו עינינו מראות
והשמיים , לא רוצים לבכות
עוד מעט קט פורחת נשמתנו
חסרי אונים ואפוסי כוחות
מקירות הלב צעקנו לשמיים
והשמיים , לא רוצים לבכות
אבל אנחנו הוספנוהכבדנו את ליבנו
עורפנו הפלאנו להקשות
אטמנו אוזנינו משמוע
שועת הדל, צוחת המטורף, זעקת הנגזל
אטמנו אוזנינו משמוע
פנינו יבשו מדמעות
והשמיים , לא רוצים לבכות
השמיים , לא רוצים לבכות
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©