ברגעים שבחרתי לשתוק אולי עשיתי בשכל
לשתיקות שבחרתי היה מין רגע של שלוה
בתוך כל הרעש ששמעתי דמיינתי בעצם
את אותו מקום גן עדן של תקוה
בתהיות ומחשבות תמיד חיפשתי פיסת שפיות בדרך
במרוצה אחרי החומר בלי הרוח
היא לא תמיד נשבה
כולם הציעו לי פעם ועכשיוכל אחד אחרת
לשביל האושר הולכים רק דרך שם
החיים רצים לך כמו סרט
כמו לרוץ במסלול נגד הזמן
לפעמים זה תופס חזק בבטן
תשתחרר קח עוד נשימה
תוריד קצת את הפחד
בין רצונות עזים לשלוט בעצמך
בין הליטוש ועד לאבן דרך ששכחת
בכל פינה יש עוד סימן תמשיך ישר
בין ההרים ליד העץ
זורם שם נחל
כמו בחלום או בדמיון של אגדה
פתאום שומע איזה קול פנימי קורא לי
אולי מצאת את גן העדן של תקוה
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©