אקורדים לשיר גבעת התחמושת – להקת פיקוד מרכז

"היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החויר במזרח. 
היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם זה שלוש שעות. 
התנהל קרב עקשני. קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר 
בצורה בלתי רגילה. בשלב מסוים של המלחמה נשארו לידי רבעה חיילים
בלבד. עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים, כיון
שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי 
שכולם נהרגו". 

‎                      ‎ 
בשתיים, שתיים ושלושים 
‎             ‎ 
נכנסו דרך הטרשים 
             ‎      ‎     ‎ 
לשדה האאאאאש והמוקשים 
         ‎        ‎ ‎ ‎          ‎ 
של גבעת התחמו.שת. 

            ‎           ‎ 
מול בונקרים מבוצרים 
‎                 ‎ 
ומרגמות מאה עשרים 
‎                 ‎ 
מאה וכמה בחורים 
         ‎        ‎ ‎ ‎         ‎ 
על גבעת התחמו.שת. 

‎                        ‎
עמוד השחר עוד לא קם
‎                    ‎
חצי פלוגה שכבה בדם
      ‎   ‎      ‎
אך אנו כבר היינו שם
‎        ‎ ‎ ‎          ‎
בגבעת התחמושת

‎                 ‎
בין הגדרות והמוקשים
‎               ‎
השארנו רק את החובשים
‎               ‎
ורצנו אבודי חושים
‎   ‎ ‎ ‎      ‎
אל גבעת התחמושת

"באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו 
רימונים נוספים. מישהו היה חייב לרוץ למעלה ולהשגיח. לא היה זמן לשאול 
מי מתנדב. שחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל 
להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר 
בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו 
טיהרנו את הבונקרים מבפנים,עד שנפגע בראשונפל פנימה"

ירדנו אל התעלות
אל הכוכים והמסילות
ואל המות במחילות
של גבעת התחמושת

ואיש אי אנה לא שאל
מי שהלך ראשון נפל
צריך היה הרבה מזל
על גבעת התחמושת

מי שנפל נסחב אחור 
שלא יפריע לעבור
עד שנפל הבא בתור
על גבעת התחמושת
 
אולי היינו אריות
אך מי שעוד רצה לחיות
אסור היה לו להיות
על גבעת התחמושת

"החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם עם בזוקה. הבזוקה עשתה כמה 
שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור 
עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות, חבילות, אני הייתי מניח את 
החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם.להם הייתה שיטה: קודם זרקו 
רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז, בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח 
הבונקר שלהם ושם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה 
שיכולתי. היו לי ארבעה מטרים לתמרן כי גם מאחורי היו ליגיונרים. 
אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש. בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום"

בשבע שבע ועשרים
אל בית הספר לשוטרים
אספו את כול הנשארים
מגבעת התחמושת
 
עשן עלה מן הגבעה
השמש במזרח גבהה
חזרנו אל העיר שבעה
מגבעת התחמושת

חזרנו אל העיר שבעה
עשן עלה מן הגבעה
השמש במזרח גבהה
על גבעת התחמושת
 
על בונקרים מבוצרים
ועל אחינו הגברים
שנשארו שם בני עשרים
על גבעת התחמושת 
.