היה היתה גבעה אחת שטופת - פרחים, טללים הישקוה
היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד במרחבים
עתה, בנטות צילו הזמן על זיכרונות וגעגוע
הן רועדות בערפל עם רוח זע בעשבים
ברזל ישן, גשמים וטל החלידו להב - מחרשת
כל הכלה והכומש שב להיות פשוט עפר
פתאום תחוש איך יד - הזמן על עפעפיך מגששת
ומניחה שנים כבדות עלי כתפך העייפה
בבות - עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל
יחף תפסע, ומהורהר
על הדשאים ומעליך
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה
תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד - נעוריך
אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות
אל גבעתך, אל היפה, אשריך, איש, אם אחריך
עוד תישאר גבעה כזאת שטופת פרחים וזיכרונות
בבות - עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל
יחף תפסע, ומהורהר
על הדשאים ומעליך
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה
בבות - עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל
יחף תפסע, ומהורהר
על הדשאים ומעליך
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה
היה היתה גבעה אחת שטופת - פרחים, טללים הישקוה
היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד במרחבים
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©