עזבת אותי בקיץ, בחוץ שלושים ושש
כל החברים שלי ירדו אז אל הים
נשארתי לחכות לך על ספסל כמו טיפש
כי אמרת שתחזרי ולא חזרת שוב לעולם
אז עישנתי כמו קטר כדי להשכיח ת׳כאב
איך בשם האהבה אנשים עושים שטויות
והמילים העצובות שלך
שרטו לי את הלב
אתה אחד שמתבלבל
ואין לי זמן לטעויות
ומאז בכל קיץ זה חוזר אליי לאט
אני נזכר איך התמכרתי לבדידות
הזאת כמעט
איך אלוהים ניגן בלילה וכולם
יצאו לרקוד לרקוד
אז ישבתי בלעדייך
כי לא הצלחתי לעמוד
עזבת אותי בקיץ, בחוץ שלושים ושש
חייכתי רוב הזמן
כדי שלא יוכלו לראות
רק בלילה השירים שלי ספגו את כל האש
ולא היה שום גשם שיסתיר את הדמעות
והחיים על אוטומט
אני לוחץ על כפתורים
ואם מישהי מגיעה, אני פוחד שתעזוב
וזה כבד לי, זה כבד לי
תעזרי לי להרים
כמה געגוע בנאדם יכול לסחוב?
ומאז בכל קיץ זה חוזר אליי לאט
אני נזכר איך התמכרתי לבדידות
הזאת כמעט
איך אלוהים ניגן בלילה וכולם
יצאו לרקוד לרקוד
אז ישבתי בלעדייך
כי לא הצלחתי לעמוד
ומאז בכל קיץ זה חוזר אליי לאט
אני נזכר איך התמכרתי לבדידות
הזאת כמעט
איך אלוהים ניגן בלילה וכולם
יצאו לרקוד
אז ישבתי בלעדייך
כי לא הצלחתי לעמוד
אז ישבתי בלעדייך
כי לא הצלחתי לעמוד
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©