המילים מייבשות את הגרון חונקות מלדבר
מסתחררות בראש ומתנפצות על קצה הלשון
בסוף כל משפט, כל שיחה קטנה
נשאר לי עוד הרבה לומר
בסוף כל שתיקה מביכה
בוער בי להיות שלך
ואת לא יודעת
יושב לצידך ומחסיר פעימה
את לא רואה אותי
מביט בך שקוף ועטוף בשתיקה
את כל כך קרובה, כל כך יפה
אבל כמו משותק אני מונח שם
בסוף כל חיוך, בסוף כל מבט
בוער בי להיות שלך
והמילים איפה הן
כשבאמת צריך אותן
ואת השירים כתבתי לך
בסוף בראש לבד אני
שר לעצמיVerse1:
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©