אני נושא עמי את צער השתיקה
את נוף האלם ששרפנו אז מפחד
הלא אמרת אלי: "העיר כל כך ריקה"
הלא אמרת אלי: "נשתק מעט ביחד"
בחלוני קמלו כבר שושני הנחם
בחלוני נסתם חזון המרחבים
רק הרחובות עוד מחיכים במלוא הרחב
אל כל אשנב מצת באור הערבים
בואי נצא שוב לחוצות אותם הלכנו
אל ספסלי האהובים בגן העיר
אולי נפגש עוד בפנים אשר שכחנו
אולי נשמע עוד מחדש אותו השיר
בחלומות ההם על הספסל הקר
בחלומות ההם נרדים את עברנו
עד שיום אחד, גבוה ומכר
יפל שוב בנשיקות על צוארינו
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©