במושבים האחרונים בקו 82
זה רק אני והחבר שלי, עייפים ועצובים
והוא כבר לא רוצה להיות שלי,
כבר לא רוצה יומיים
אני לא מסכימה ללכת
לא מסכימה ללכת, לא, הם לא סיפרו לי שום דבר
לא אמרו לי שאפשר לטבוע ככה בתוך איש
אז בוא נישן על זה הלילה ומחר יהיה מחר
מי יודע איך תרגיש
אומרים שהזמן מרפא את הפצעים
אבל אני לא חולה
אומרים שצריך להמשיך בחיים
ואני לא יכולה
אלף פעם
אלף פעם ואחת
אין שום טעם
אין שום טעם בכמעט
מאוחר אבל נסעתי ודפקתי לו בדלת
הורדתי את החולצה שלי ואמרתי לו תיקח
תיקח אותי, תבחר אותי, כי אני לא מתרגלת
להיות לבד
אומרים שהזמן מרפא את הפצעים
אבל אני לא חולה
אומרים שצריך להמשיך בחיים
ואני לא יכולה
אלף פעם
אלף פעם ואחת
אין שום טעם
אין שום טעם
אומרים שצריך להמשיך בחיים
ואני לא יכולה
אלף פעם
אלף פעם ואחת
אין שום טעם
אין שום טעם בכמעט
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©