מסתובבת בסדינים כמו בשדה של מלחמה
במחשבות כשהריח שלך נאחז לי במיטה
לאן הרגליים לוקחות אותך ויותר חשוב למי
פתאום מרגיש לי קצת טיפשי לדבר לעצמי
מסתובבת מהחדר לסלון בדמיון המשוגע
רעבה לתחושה הזאת שעצרת לי ת'נשימה
כמעט שבועיים עברו עכשיו מבלי שנתקרב
קצת לא נוח וצפוף לי שהנצח לא עוזב
אין לי אף אחד בבית
ואין לי אותך
זאת שבמראה לא דומה לי כל כך
הבדידות מחבקת בחורף הקר
וההד שנשאר קצת מרגיש לי מוזר
מסתובבת בלילות בלי קצה של חוט ומטרה
עוד משהו ממך נשאר שאריות של התקוה
כבר שמעתי את השמועה שאתה כבר מתרגל
על עיניים חדשות כל יום להסתכל
פזמון
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©