עכשיו שש ועשרים וזה סוף הלילה שבין שישי לשבת,
עדיין אפשר להגיד שעבר רק יום מאז שנסעת.
מצאתי איזה חלק שהשארת כאן בטעות, אני לא נרדם.
מלא גוף ואישה ומהות.
עכשיו רבע לשבע בבוקר וקשה לי להחליט,
אולי להתקשר ולהשאיר לך הודעה שלישית.
התחיל לרדת שלג באמצע המטבח
והוא נופל עלי לבן לבן, כמו העור שלך.
הולכים יחד בלילה, צעד אחד שלי, שני צעדים שלך,
וכל הצער נשכח.
נושמים יחד בלילה, על כל פעימה שלי, שתי פעימות שלך,
איך כל הצער נשכח.
עכשיו שמונה וחצי בערב, ומתחיל להיות לי קר,
לקחתי אותך, אם לא אכפת לך, לטייל איתי על הנהר.
אני אשתטה קצת לכבודך, אולי תסכימי לחייך,
אני יודע שזאת אשמתי את לא איתי.פזמון
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©