הוא נולד בפתח תקוה, תוך כדי סופת ברקים
הרופא אמר: ״חמודי, רק שאין לו מרפקים״
אפשר לחיות עם זה? שאל אביוהתנשם
הרופא השיב: ״אפשר אבל בארץ זה קשה״
בתור לאוטו גלידה, בסמטא קטנה בעיר
הילדים דחפו אותו הצידה, הוא לא היה מחזיר
בלילה הוא דמיין עצמו גיבור
מרפקים מפלטינה, ראשון בכל תור
לא עוד איש מחרסינה, לא נדחף בקנטינה
לא כפוף, לא בוכה, לא נשאר מאחור
יום יבוא והם יראו, אמצא ת׳דרך איכשהוא
אצליח לשרוד, הם יתנו לי כבוד,
עוד אוכיח להם שהם טעו
אלוהים, אם יהיה לך זמן, בבקשה שים לזה סוף
גם אני רוצה כמו כולם, לדחוף ולעקוף, לתקוף
מרפק אחד ימינה
מרפק אחד לשמאל
בשביל לזוז קדימה
אתה תמיד משאיר סימן כחול
את הצבא הוא סיים כחייל למופת,
זה היה כבר אצלו בטבע
אמרו לו ״מאחד עד שבע היית עשר, מה עם קבע?״
״לא תודה, נגד אמיתי חייב מרפקים זה בטוח.״
״דונט ורי יא סמל ממנים לך פה ניתוח״
ואו, אם עד עכשיו היינו במבוא
הנה מרפקים חדש מהמפעל, אמריקה זה פה
הוא מרגיש כמו מליון דולר, החל לנסות לתקוע
מרפק אחד שם ומרפק אחד פה, זה עובד,
זה מתחיל לפגוע
כולם עברו אחורה, הוא עף אל הפסגה
שקל ועוד שקל , דרגה ועוד דרגה
הילדים כבר לא צוחקים, נפתחו לו אפיקים
אמרו: ״ואללה, הוא יצליח זה, יש לו מרפקים.״
(צודקים)
פזמון
היום הוא במגרש של הגדולים, אף ילד לא דוחף
בקומה ה50 לא שומעים את המרתף
עסקים נדלן, פוליטיקה, בופה
הוא שואף בכיף כל מה שמנפח ת'חזה
ויסקי וסיגר, כי בוס תמיד הוא בוס
עם כוח השפעה, אבל הוא לא יזיז פה כוס
לא חושב על החברה, לא מוטרד הסביבה
תראה אותך, בריון עם עניבה
השארת את תושבי העיר עם סימנים כחולים
כמו שהיו לך בימים פחות קלים
הם השחיזו מרפקים, מחכים לאות
מתים להיכנס לך בצלעות
הון, שילטון, עולם תחתון
פזמון
מרפק אחד, מרפק אחד, עוד…
בשביל לזוז, בשביל לזוז
מרפק אחד, מרפק אחד, מרפק, עוד
מרפק אחד, מרפק אחד, עוד…
בשביל לזוז, בשביל לזוז…
אתה תמיד משאיר סימן כחול!
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©