ארבע ארבעים פקחתי עיניים
הקיץ השנה הקיץ נרדמים
התיק ארוז מאתמול נשען על הקיר
פתאום נדמה שאין בו מקום להכיל
החמה מתחילה לעלות
מסמנת לי דרך
כביש תשעים עדיין דומם, ריק מאנשים
השיר של אהוד בקולי קולות
מתנגן לו ברכב
הוא אומר שהשביל הזה מכאן מתחיל
הנופים הפתוחים מגלים לי שמיים
על ראשו של הבנטל
על קונטרה משקיף
מכאן החלומות מאירים לי עדיין
אני זמר מדורות
שר את שעל ליבי
החמה מתחילה לעלות מסמנת לי דרך
מסתכל על השעון
מכון את עצמי
הדברים הברורים של אתמול
היום ריקים לי מתוכן
אני כאן, אני שם, עכשיו אני חופשי
הנופים הפתוחים מגלים לי שמיים
על ראשו של הבנטל
על קונטרה משקיף
מכאן החלומות מאירים לי עדיין
נמאס לי לחיות בין עבר לעתיד
איך פתאום הזמן נשפך
מכפות הידיים
נסעתי לצפון להיזכר מי אני
עכשיו כבר אין לי ספק
זה ברור לי ממים
אני זמר מדורות שר את שעל ליבי
שר את שעל ליבי
איך פתאום הזמן נשפך מכפות הידיים
אני זמר מדורות שר את שעל ליבי
שר את שעל ליבי
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©