ואז פתאום הרגשתי שאני עלול למות בלעדייך,
למות ללא גבול ולא לעבור את הלילה השני.מעברון:
e - - - 2 - - -
כי בראשון הרגשתי שהזמן ההוא, ראשון בין ידייך
והייתי כלוא ונגמר באישונים.
ועל הקיר השעונים דיברו שעות רבות.
לזמן לא היו סיבות למות, להיגמר.
אני מכיר את הפנים האלה על הטוב,
ועל הרע, בהם אני, לומד לותר.
ואז פתאום הרגשתי שאני עלול לותר על חיי
לותר ולו בגלל עיניך, שהביטו בי.
מתוך פתאום ויתרתי כבר מזמן בקלות, על מה שעברנו
דרכים לא סלולות, אולי כי עברנו לילה מסביב.פזמון
ואז פתאום הרגשתי שאני עלול, להפרד מעליך,
להפרד מעלי ועזבתי, ונסעתי לי.
אבל עכשיו אני יודע שאני עלול למות בלעדייך
למות ללא גבול, ולא לעבור את הלילה השני.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©