היה היתה גבעה אחת שטופת - פרחים
טללים הישקוה
היה היתה בקתה אחת
צריף עץ יחיד במרחבים
עתה, בנטות צילו הזמן על זיכרונות
וגעגוע
הן רועדות בערפל עם רוח זע
בעשבים
ברזל ישן, גשמים וטל החלידו לה
מחרשת
כל הכלה והכומש שב להיות
פשוט עפר
פתאום תחוש איך יד הזמן על עפעפיך
מגששת
ומניחה שנים כבדות עלי כתפך העייפה
בבות עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל
יחף תפסע, ומהורהר (יחף תפסע)
על הדשאים ומעליך (ומעליך)
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה
תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק
מחסד - נעוריך
אבל קרוב מהם לנהות אל השנים
הראשונות
אל גבעתך, אל היפה, אשריך, איש
אם אחריך
עוד תישאר גבעה כזאת שטופת פרחים
וזכרונות
בבות עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל
יחף תפסע, ומהורהר (יחף תפסע)
על הדשאים ומעליך (ומעליך)
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה
אההההה או אהההההה
אההההה או אהההההה
בבות עיניך עצומות
תקשיב עמוק אל תוך חייך
על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל
יחף תפסע, ומהורהר
על הדשאים ומעליך
ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה
היה היתה גבעה אחת שטופת - פרחים
טללים הישקוה
היה היתה בקתה אחת, צריף עץ יחיד
במרחבים
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©