עטפה אותי קרירות והלב נכבה
קרון של מחשבה חוצה את כל ראשי
בוכה לי בלב וקר זמן עבר
בעיות, שקרים מלחמות שונאים
ואני תוהה איזה עולם
כמה דמעות נשאר עוד לבכות
איזה עולם הקול שבי מושך אותי למפלים
היכן שיופי והשקט מתמזגים
נשכבת עכשיו בלי סיבה
שוכחת מהעולם לזמן בלתי מוגבל ברחובות חושך יורד
מסביב שחור אבד הכל
כל הקירות מתפוררים
ולא נשאר כלום, נשארת רק דמעה
חסרת-אונים
סתם יום של חול עוזבת הכל
רק לא לפול הקול שבי מושך אותי למפלים
שם היופי והטבע מלטפים
נשכבת עכשיו בלי סיבה
שוכחת מהעולם לזמן בלתי מוגבל כמו כדור פורח
כמו מילה טובה
כמו מגע סולח
בורחת לבדי הקול שבי מושך אותי למפלים
שם הטבע והאור נוגעים
נשכבת עכשיו בלי סיבה
שוכחת מהעולם לזמן בלתי מוגבל.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©