שד, מקנן בי איזה שד. אף אחד כלל לא חושד שלץ או שד, מפתה אותי עכשיו לצאת. הרחוב כבר מרצד, והיין מלהט, אפל, כבד, מסתחרר בי והכל אובד. שד מגלגל בי צחוק יוקד, מתפרע בי רוקד, לועג, מועד וחושף בי רגע, רוך, רועד. עמוק בלילה משהו בא וכובש אותי. בוא בוא מתוך הלילה. מישהו בא לאהוב אותי. בוא בוא. אש, כל הגוף עכשיו גועש,
נעתר, ולא חושש, נכבש, כובש עשתונות אובדים, עולים באש שד, אין רואה לו ואין עד בתוכי הוא מתמוטט, בלי קול, בלי הד והלילה מסביב שקט. קר והראש בתוך הכר ועכשיו הכל נגמר, ומה נותר, רק הרוח שפתאום עבר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©