יש פינה קטנה לא רחוק, צריף עם הרבה לבד
ומסיביב ירוק, יש כיסא נדנדה על המרפסת
והרבה רגעים של חסד הכל תמיד במקומות מונח,
בשביל זה פשוט אצלי זה מסובך,
הדלת תמיד נשארת פתוחה,
יש לי מחשבות לברוח ממך, זה הבית שלי, הבית שלי,
זה הבית שלי, הבית שלי, הבית שלי. האהבה בינינו לעיתים ידעה מחסור,
כל פעם שהלכתי רק רציתי לחזור,
אתה איתי לי שמים
וזה נראה לי כמו נס לשאר בשניים, זה הבית שלי. כבר עשר שנים, אנחנו הולכים
כמו זוג נעליים ישנות,
עם חורים שקשה להסתיר
וקשר חזק שקשה להתיר. זה הבית שלי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©