שוב דמעה נוטפת במליחות שורפת שוב מביט בלבנה דועכת מבקש את מבטך שזרח בעת שלכת
ונבל כמו אלפי פריחות צבעת את גנינו כנושא בשורה תמיד היית כמלאך עטוף לבן מבטך הנוגה כיבית
ונותרה אפילה
בלעדייך לילה קודר נותר כאן בלעדייך
לילה קודר נעל את שעריך עננים חשפו בכיים בלכתך מלאכים נשאו קולם בשבחיך
בלעדייך. בלעדייך שוב דמעה שוטפת תמונתך חולפת שוב מביט בלבנה שותקת מבקש את צמאונך שקרן כחמה דולקת וכבה כמו אלפי פריחות צבעת את גנינו כנושא בשורה תמיד היית כמלאך עטוף לבן מבטך הנוגה כיבית
ונותרה אפילה לילה קודר נותר כאן בלעדייך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©