טיפסתי לי גבוה, בין הקשת לענן. חיפשתי לי מרגוע, אז כתבתי ביומן
משוטט חצי עולם, יבשה וגם ים, מחכה לך שתבואי ותקחי אותי מכאן אני יושב, מחכה שתקחי אותי מכאן למקום שבו עצרו את הזמן
בואי ותקחי אותי מעבר לים, מעבר לאופק, נגיע לשם
למקום בו אני רק בן אדם, בלי שם או דת, רק אחד מכולם
וצבע העור לא חשוב יותר מצבע הדם, בשביל זה אני אחצה את העולם
בואי נתחיל להרגיש ונחדל מלראות, כי בשביל לאהוב צריך עיניים עוורות
ננשום את החיים, נחיה רגשות, נעסוק בלהיות במקום לעשות
אני חוצה יבשות, חוצה את הימים, שואל אנשים, מטפס על הרים
רק שם, אני עוצר ומבין שכל מה שחיפשתי נמצא לי בפנים טיפסתי לי גבוה. אני חיפשתי, ניסיתי, לא מצאתי תשובות. מצאתי רק עוד נשמות אבודות
מאבד את עצמי בכל מיני מקומות, מחפש ומוצא רק יותר שאלות
אז למדתי לחלום כאילו שנחיה לעד, להבין שאי אפשר לבד
למדתי לחיות כאילו שנמות היום, ולא תוכל להתקדם אם אתה רץ במקום
מטפסים ועולים אל הקשת, אל הענן, שם לא מוצאים שחור ולבן
רואים איך התקווה שוב נותנת חיים, כמו אור שמש לניצנים
כי הדרך אל האושר רק בך תמונה, היא בנויה מחלום, רצופה כוונה
אתמול כבר עבר ומחר הוא תעלומה. אז קיבלת את היום מתנה טיפסתי לי גבוה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©