והיה בחשכת הערב,
כי יתכס בערפל הים,
ורוח מאצל הנגב
כי ילחש לרותם הנם, למעוני בין חגווי הסלע,
העלם, תבואה עדי!
תעלומות יתלחשו צ'ינרים
ירח שם יהל בגיא. אלי! גמי הליל הגיע,
הזמיר כבר עמד מרון.
בוא! אבי על תועפות יילה
שם ינהג את עדרי הצאן. אני באביב ימי רעננה,
שחרחורת ויעלת חן,
כגלים ינועו שני שדי,
ושיני ילבינו משן. לרגעים תוצתנה, תדעכנה
שתי עיני שעמקו מתהום,
אני - אש, אש חשק, אש תאווה,
אלי בוא - הן כבר רד היום.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©