מילים לשיר ביתו – רונית שחר

כעיניו - אפורות עיניה
ועמוק נוגה מבטן;
ובזהב שיפעת תלתליה
גם אצלה מהול ארגמן. כאביה תזיל מרגוע,
תנחם ותרווה עדנה,
וכמוהו תכה, פצוע
עד זוב דם, היד הקטנה. אות רזים סמוי מעיניים,
רמז מה מופלא מהבין,
בחוט הזה האמיץ שבעתיים
מסבא אל נכד ונין.