חוזרים אל בית הספר,
הסתיו כבר מאפיר,
הרוח שוב זולפת,
בשמים אל האוויר. מן התרגשות בבטן,
בלב קצת מעונן,
הכל כל כך לפתע,
הכל כה מתוכנן. כל שנה,
כל יום,
כל רגע,
דק על קו התפר,
לגנון,
לגן אשובה
ולבית הספר. ניחוח קלמנטינה,
שירת עגבנייה,
ורדינה ועדינה
ורינה עוד פנויה. הילדות של פעם,
עומדות כאן על ידי,
לא, אל תביט בזעם
אחורה ידידי. כל שנה. נכון,אינני ילד,
גם נער כבר איני,
אבל הפלא ופלא,
חצב שב אל גני. כמו בשיעור מולדת,
מציף אותי בבכי,
וכמו קורא: "היי, ילד,
שנה טובה אחי." כל שנה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©