שכב נא ילדי בשקט,
אל נא תרעיש.
ואזמר לך פזמון עתיק,
היה היה אי פעם איש כזה מן מצחיק,
וזה קרה לפני זמן רב.
חי ביער עד, זקן אחד נחמד,
ולו זקן ארוך, ונעליו בלי שרוך,
עם הציפורים היה שורק שירים,
עצום עיניך בני עכשיו ו. שכב נא ילדי לישון כמו כל הילדים,
ואזמר לך פזמון מוזר, היו היו שם גמדים בבית הסנדלר,
וזה קרה לפני זמן רב.
בביתו הדל, שכב חולה אומלל,
ואז היו יורדים בלילה גמדים,
את הסוליות תיקנו בלי בעיות,
עצום עיניך בני עכשיו ו. שכב נא ילדי גם אמא כבר ישנה,
ואזמר לך פזמון איום,
היה היתה ילדה קטנה וכובע אדום,
אז זה קרה לפני זמן רב,
אז ביום אביב פגשה זאב חביב,
אמר לה הזאב: אני אותך אוהב,
היא ענתה לו: פוי, הרי אתה נשוי,
עצום עיניך בני עכשיו ו. שכב נא סוף סוף אני נורא עייפה,
אך אזמר לך פזמון נחמד,
היה היתה מכשפה, בבית שוקולד,
וזה קרה לפני זמן רב.
יום אחד עובר, ננס שמו גוליבר,
ושלושת הקופים את שלגיה שורפים.
ורק ליכלוכית, בנעלי זכוכית,
רוצה שכבר תישן עכשיו,
שכב נא ילדי כבר אין יותר אגדות!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©