על תלולית עפר עוד נר מהבהב
ןעל קברך שוב הלב כואב.
בדמי-ימיך,אח, אתה נפלת -
למה עודי עומד ואתה שוכב? כבה נר של חיים, נקטע הפתיל
בדרכך, אחי שלי, נגמר השביל.
שוב לא נלך יחדיו ולא ניוועד
כי פה אתה שוכב ואני עומד. ומאז אינך דמע בלבי,
מילל מרה כל מיתר שבי.
משכול זעק לבי ולא שמעת,
בלילות בוכה נשמתי-שלי. כבה נר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©